גרוש לא זכאי למענק לימודים אם במועד הקבוע היה נשוי פורמלית משום עיכוב הגט בביד"ר

1.         תביעתה של התובעת למענק לימודים למשפחות חד הוריות עבור שנת הלימודים תשס"ה, שהוגשה בחודש נובמבר 2004, נדחתה ביום 20.12.2004, מאחר, ולטענת הנתבע, הזכאות למענק הלימודים לשנת תשס"ה נקבעת על פי המצב המשפחתי בחודש ספטמבר 2004 - מועד בו לא הייתה התובעת לא גרושה וגם לא פרודה תקופה של שנתיים לפחות, ועל כן לא ענתה על הגדרת "הורה יחיד" כמשמעותו ב חוק משפחות חד הוריות התשנ"ב-1992 (להלן-חוק משפחות חד הוריות).

2.         בכתב התביעה נמקה התובעת את תביעתה למענק לימודים לשנת תשס"ה כדלקמן:-

            2.1       הסכם גירושין נערך בבית המשפט לעניני משפחה בתאריך 4.8.2004.

2.2      עקב הפגרה בבית הדין הרבני, הדיון הראשון נערך רק ב- 7.9.2004 ועקב עומס נקבע הדיון השני לקבלת הגט רק ב- 26.10.2004.

2.3      העיכוב בקבלת הגט (מחודש אוגוסט לחודש אוקטובר) נבע מטעמים פרוצדורליים של בית הדין הרבני - עקב פגרה ועומס.

2.4      מצבה כאם חד הורית לא היה שונה בין שני המועדים, ומועד הגט נדחה עקב אילוצים בבית הדין הרבני מחודש אוגוסט לחודש אוקטובר.

3.         בכתב ההגנה חזר וטען הנתבע כי התביעה נדחתה הואיל ובמועד הרלוונטי -לעניין הזכאות למענק (חודש ספטמבר 2004) לא ענתה התובעת על הגדרת "הורה יחיד" לפי חוק משפחות חד הוריות;  התובעת לא חיה בנפרד מבן זוגה תקופה של שנתיים כנדרש עפ"י החוק, שכן בני הזוג חיים בנפרד מאז מאי 2003 בלבד וכן לא הייתה גרושה.

4.         בקדם המשפט שהתקיים בפני כבוד השופטת סמט טענה התובעת כי הסכם הממון אושר  בפסק דין בבית משפט לענייני משפחה ב- 4.8.2004, וכי ב- 7.9.2004 היה הדיון הראשון ובשביל לקבל את הגט לא היה מועד בספטמבר והמועד נדחה לסוף אוקטובר בגלל החגים.

            בא כוח הנתבע הודיע לבית הדין, כי הוא מבקש לבדוק אם ניתן להתייחס לשאלה, האם העיכובים הפרוצדורליים במועד קבלת הגט יכולים להשפיע על בחינת מעמדה הפורמלי של התובעת בחודש ספטמבר 2004.

            בהמשך הודיע בא כוח הנתבע, כי לדעת הנתבע אין העיכובים הפרוצדורליים רלבנטיים לבחינת מעמדה של התובעת.

5.         בדיון ההוכחות שהתקיים בפנינו ביום 18.12.2005 סכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

            התובעת טענה, בין השאר, כי הנתבע לא יכול להיתלות בעניינים פורמליים, כאשר ברור כי מהותית היא זכאית למענק. עוד הוסיפה וטענה התובעת כי לו הייתה יודעת במהלך ההליכים בבית הדין הרבני שבעתיד תהיה צפויה ל"כל מיני מוקשים מבחינת הביטוח הלאומי", יכול שהייתה דורשת מבית הדין הרבני דיון מהיר. עוד הקשתה התובעת ושאלה מדוע הסכם ממון של בית הדין לענייני משפחה לא תופס בנתבע מבחינת המועד של החלטת בית הדין  לענייני משפחה.

            בא כוח הנתבע השיבה, כי הנתבע מחוייב להוראות החוק, וכאשר החוק לא מאפשר לו שיקול דעת, הרי שאין באפשרותו להפעיל שיקול דעת ולהתייחס לעניינים שאינם קבועים בחוק. עוד הוסיפה וטענה באת כוח הנתבע, כי בעניינה של התובעת לשון החוק ברורה ונקבע שמענק לימודים ישולם אם התנאים המזכים במענק, התקיימו בחודש אוגוסט או בחודש ספטמבר בתחילת אותה שנה. בחודש ספטמבר, מבחינה פורמלית, התובעת הייתה עדיין נשואה, ומאחר והחוק אינו מאפשר להכיר במועדים סמוכים למועד שנקבע בחוק, על העובדה שהעניין אכן לא היה תלוי בתובעת, אין מנוס מדחיית התביעה.

6.         לאחר שעיינו בכתבי הטענות, בסיכומי הצדדים ובכל החומר שהוגש לתיק בית הדין אנו קובעים כדלקמן:-

6.1        בסעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי (לשעבר סעיף 115) שכותרתו " מענק לימודים" נקבע כי " הורה יחיד" הוא כמשמעותו בחוק משפחות חד הוריות ו"שנת לימודים" הוגדרה כ" התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה."

עוד נקבע בס"ק (ב)(1) כי " בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), בתחילת כל שנת לימודים ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעורים המפורטים בפסקה (2) לכל אחד מאלה, לפי העניין:

הורה יחיד, בעד כל אחד מילדיו".

6.2        בסעיף 1 לחוק משפחות חד הוריות הוגדר " הורה יחיד", בין השאר, כ" תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה:

(1)  (1)   הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו.